Narrow screen resolution Wide screen resolution Auto adjust screen size Increase font size Decrease font size Default font size blue color orange color green color

רציונליות בכלכלה

בית arrow רציונליות של החברה
רציונליות ברמת האינטרקציה האסטרטגית PDF הדפס

רציונליות ברמת האינטרקציה האסטרטגית

לאחר שדנו ברציונליות של הפרט הבודד מעניין לנתח את התנהגותם של פרטים רציונלים באינטראקציה. כשדנים ברציונליות של הפרט הבודד, מניחים שהוא מקבל את הסביבה כנתונה, משמע שהסביבה אינה מגיבה לפעולתו. לעומת זאת, כשיש שני פרטים רציונלים או יותר אשר פועלים בסביבה משותפת, כל אחד מהם מהווה חלק מהסביבה של האחרים ומכאן שהפרטים אינם רשאים כבר לקחת את הסביבה כנתון, אלא חייבים לקחת בחשבון שהסביבה שבה הם פועלים עשויה להגיב להתנהגותם. זאת הנקודה שמאפיינת את האינטרקציה האסטרטגית ושעושה אותה מעניינת.
            בניתוח של התנהגותם של מספר רב של פרטים, יש חשיבות מיוחדת למצבים שבהם אין באפשרות כל אחד מהם בנפרד לנצל הזדמנויות לטובתם, כלומר, מצבים שבהם כל אחד מהפרטים עושה את האופטימום מבחנתו. מצבים אלו הם היחידים שמתיישבים עם הרציונליות הפרטית ומכנים אותה שווי-משקל. אולם, לשם הערכת האופטימליות של ההתנהגות של הפרט באינטרקציה אסטרטגית, חשוב לדעת מה פרט זה יודע על הסביבה בה הוא פועל. בפרט, האמונות של כל פרט לגבי הפעולות של שאר הפרטים מהוות מרכב חיוני לשם בחירת התנהגות אופטימלית, וכפי שיש מספר רב של אופנים בהם האמנות יכולה להיווצר, כך יש מספר רב של מושגי שיווי-משקל. בהקשר זה נשאלות השאלות הבאות: האם העובדה שהתנהגות הפרטים מתיישבת עם הרציונליות ברמת הפרט מכתיבה דפוס התנהגות קולקטיבית מסוים במצבים בהם יש אינטרקציה? אם התנהגויות של הפרטים אינן מתיישבות זו עם זו האם לפחות האמונות של הפרטים הרציונליים מתיישבות באיזשהו מובן?
            כאמור, בכלכלה, רציונליות בדרך כלל מזוהה עם מקסום תוחלת התועלת. פרט מוגדר כרציונלי אם הפעולה שהוא נוקט ממקסמת את תועלתו בהינתן אמונותיו. תורת המשחקים עוסקת במצבים בהם יש אינטראקציה בין פרטים רציונליים. הכלי הנפוץ בכלכלה לניתוח התוצאות של אינטראקציה אסטרטגית בין שחקנים רציונלים היינו מושג שיווי-המשקל של נאש ( .(Nash, 1951 יש מושגי פתרון נוספים, אשר חלקם מהווים עידונים של שווי-משקל נאש וחלק אחר הם הכללות שלו. נשאלת השאלה: מהו הקשר בין התנהגות רציונלית בסביבות אסטרטגיות לבין שווי-משקל? מדוע חייבים פרטים רציונלים להתנהג על-פי מושג שיווי משקל כלשהו?
            הראשונים ששאלו שאלות אלו היו פירס וברנהיים ((Pearce, 1984 ו ((Bernheim, 1984 אשר הראו שידיעת הכל של רציונליות מובילה בהכרח לאסטרטגיות רציונליזביליות (ניתן להגדיר שאסטרטגיות רציונליזביליות במשחק בצורה נורמלית, הן אסטרטגיות ששורדות לאחר תהליך של פסילה חוזרת של אסטרטגיות נשלטות חזק). הומן (Aumann, 1987) הראה שידיעת הכל על רציונליות, יחד עם הנחת האמונות א-פריורי משותפת, מובילה לשווי משקל מתואם. תקופה לאחר מכן, הראו הומן וברנדנבורגר ((Aumann and Brandenburger, 1991 שבמשחק שני שחקנים, אם כל אחד יודע שכולם רציונלים ואם כל אחד יודע את האמונות של האחרים לגבי הפעולות שלהם, אזי אמונות אלו חייבות להוות שיווי-משקל של נאש. דוגמאות אלו מצביעות על כך שקיים קשר בין מושג הרציונליות ומושג שווי-המשקל. מצד שני, בכל הדוגמאות, הרציונליות מובנת כמיקסום של תוחלת התועלת. פרט נחשב רציונלי אם פעולותיו מביאות למקסום תועלתו, בהינתן אמונותיו. אולם, אין הסכמה על כך שאנו חייבים לצמצם את מושג הרציונליות למקסום התועלת. רציונליות פרושה צעדים המקרבים אותנו למטרה מסוימת. אין לה כל קשר לצורה הפונקציונלית שמייצגת אותה המטרה.
 
< קודם   הבא >